Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 23b
הלכה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה כול'. וְכִי כָל הַפָּרוֹת מַפִּילוֹת. נְהַלֵּךְ בָּהֶן אַחַר הָרוֹב וֶאֱמוֹר. מַחְמַת נְגִיחָה הִפִּילָה. זֹאת אוֹמֶרֶת 23b שֶׁלֹּא הִילְּכוּ בְּמִידַּת הַדִּין בַּמָּמוֹן אַחַר הָרוֹב אֶלָּא בְּמִיעוּט. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּמָקוֹם אַחֵר הִילְּכוּ בְּמִידַּת הַדִּין בַּמָּמוֹן אַחַר הָרוֹב. כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי אָחָא. גָּמָל הָאוֹחֵר בֵּין הַגְּמָלִים וְנִמְצָא שָׁם אֶחָד מֵת חַייָב. אֲנִי אוֹמֵר. בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ.
Traduction
Puisque d’ordinaire les vaches ne vêlent pas avant terme, on devrait se régler d’après la majorité des cas, et, admettant qu’ici la vache a vêlé par suite du coup reçu, le propriétaire devrait payer la moitié du dommage pour perte du petit, non le quart? Ceci même prouve qu’en fait de question financière on n’applique pas la justice selon la majorité, mais selon l’exception (qui est ici le doute). Toutefois, dit R. Yossé, pour d’autres points on applique les règles de justice en fait d’intérêt financier d’après la majorité des cas. Ainsi, R. Aba a enseigné: Si après qu’un chameau s’est attardé (copulavit) parmi les chamelles, l’un de ces animaux est trouvé mort, il y a présomption que ledit chameau (dans son emportement) a tué un congénère, et son maître est responsable du dommage (preuve qu’en cela on suit les cas les plus fréquents).
Pnei Moshe non traduit
גמ' וכי כל הפרות מפילות. בתמיה ונהלך בהן אחר הרוב דרוב הפרות אינן מפילות וזו אמור מחמת נגיחה הפילה וישלם חצי נזק לולד:
שלא הילכו במידת הדין בממון. לענין דין ממון אין הולכין אחר הרוב:
אלא במיעוט. כלומר שתולין הדבר בספק ואפילו אם הוא מיעוט ולא אזלינן בתר רובא אלא בדיני נפשות ובאיסורא:
במקום אחר. יש איזה דבר במקום אחר שהלכו בו אחר הרוב אפי' בדין ממון:
גמל האוחר. עוסק בתשמיש ועל שם שתשמישו אחור כנגד אחור כדאמ' בבכורות קרי ליה אוחר וסתם בהמות משתגעות בשעת תשמיש והזכרים מכין זה את זה:
חייב. בעל הגמל הזה שבידוע שזה האוחר הרגו וש''מ דהכא אזלינן בתר רובא וטעמא דאומדנא דמוכח הוא שזה הרגו שהיה עומד בצדו:
וְאָמַר רִבִּי יַנַּאי. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה וּבַעַל הַוְולָדוֹת עוֹלֶה לְבַעַל הַפָּרָה רְבִיעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. מֵתוּ הַוְולָדוֹת. מָאן דָּמַר. מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוְולָד. אָהֵן יְהִיב נִיזְקֵיהּ וְאָהֵן יְהִיב נִיזְקֵיהּ. מָאן דָּמַר. מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה וּבַעַל הַוְולָדוֹת עוֹלֶה לְבַעַל הַפָּרָה רְבִיעַ. אָהֵן יְהִיב נִיזְקֵיהּ. וְאָהֵן אָמַר. לֹא לְדֵין בְּעִית אַייְדִי לִיקוּמֵיךְ.
Traduction
Quant à la suite, dit R. Yanaï, ''si une vache a frappé un bœuf, etc.'', pourquoi le maître ne subit-il qu’un quart de perte sur le petit? Voici comment il faut rectifier ce passage: on compte à part chacun des dommages, le maître paie (subit) la moitié du dommage sur le corps de sa vache, et le possesseur des petits tient compte au maître de la vache pour la moitié de sa part lui incombant de ce second fait, soit le quart de la valeur des petits. Selon R. Yossé, chacun des maîtres (de la vache et du bœuf) paiera la moitié du délit. Quelle différence pratique y a-t-il entre ces 2 avis (puisqu’en somme chacun ne paiera qu’un quart pour le petit)? Il y en a une au cas où les petits seraient morts ensuite: d’après le 1er avis, disant que chacun paie la moitié des 2 dommages survenus (vache et petit), le maître de la vache devra donner la moitié qui lui incombe, et l’autre remettra l’autre moitié; d’après le second avis, le maître du bœuf ne perd pas la moitié, puisqu’il commence par réclamer une moitié au maître de la vache. Le premier d’entre eux dit: ''je remets ma part''; le second dit: ''tu ne prétends pas réclamer pour ce petit, puisque j’aurais à te rendre en ce cas le quart de la valeur sur le corps; je te jette donc ce petit cadavre'' (et le maître de la vache perdra ce 1/4).
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' ינאי כיני מתניתא. אסיפא דמתני' וכן פרה שנגחה וכו' קאי משום דקשיא ליה הא דקתני משלם ח''נ מן הפרה ורביע נזק מן הולד דמשמע מינה שלשה רביעי נזק ואמאי הא תם הוא ואינו מגיע לו אלא ח''נ ולפיכך מפרש ר' ינאי דהכא קתני ומתני' מיירי בשהפרה דחד והוולדות דחד כגון שמכר לו הפרה חוץ מעוברה והילכך הניזק גובה ח''נ מן הפרה ובעל הוולדות הוא עולה בתשלומי רביע לבעל הפרה דהא השתא שותפי נינהו בהזיקא וצריך להחזיר לו המגיע על חלקו לשלם והוא רביע ובעל השור אינו גובה אלא ח''נ:
זה נותן מחצה. ר' יוסי ס''ל דלא מצי בעל השור לגבות מעיקרא ח''נ מן בעל הפרה על מנת שיחזיר לו בעל הוולדות רביע אלא בתחלה גובה מזה מחצה מחלקו והוא רביע נזקו ומחצה והוא רביע נזק מזה וח''נ מן הפרה דקתני חצי המגיע לו ממנו בעד נזקו והוא רביע:
מה מפקה מביניהון. מאי שנא אם כך הוא גובה סוף סוף כל א' נותן רביע הנזק ומאי בינייהו:
מתו הוולדות. אח''כ איכא בינייהו:
דמ''ד משלם ח''נ לפרה וכו'. וכלומר מן הפרה ומן הולד:
אהן יהב ניזקיה. זה בעל הפרה נותן נזקו המגיע אליו:
ואהן. בעל הוולדות יהב נזקיה וכלומר דבעל השור הוא מפסיד שהרי תם הוא ומגופו הוא משתלם והולד מת אלא משום דלהאי מ''ד אחרינ' גובה בעל השור כל ח''נ מן האחד והוא אינו מפסיד כלום מחצי נזקו קאמר הכא ואהן יהיב נזקיה וכלומר מה שהוא מוצא אצלו יש לו:
ומ''ד משלם ח''נ מן הפרה וכו'. הרי בעל השור אינו מפסיד בחצי נזקו שהוא הולך בתחלה לגבות מן הפרה וכשיחזור בעל הפרה על בעל הוולד שיעלה לו חלקו רביע הנזק:
ואהן אמר לא לדין בעית. לא לזה הוולד אתה רוצה לגבות שאחזיר לך רביע הנזק המשתלם מגופו:
איידי ליקומיך. הריני משליך הנבלה לפניך טול וקח אותה וכלומר דהשתא בעל הפרה הוא המפסיד שאינו יכול לחזור ולגבות מן בעל הולד:
וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּֽגְחָה אֶת הַשּׁוֹר כול'. רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. הָא אִילּוּ וַודַּאי זֶה נוֹתֵן מְחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר. רַגְלָהּ שֶׁלְּאָדָם אֶחָד כּוּלָּהּ שֶׁלְּאָדָם אֶחָד. זֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה. אָמַר לֵיהּ. בְּמוּעָד הִיא מַתְנִיתָא. רַגְלָהּ מְכוּרָה לָךְ. מָכַר חֶצְייָהּ. רַגְלָהּ שְׁנִייָה מְכוּרָה לָךְ. מָכַר חֲצִי חֶצְייָהּ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. כָּל אִילֵּין שְׁמוּעָתָא דְּלֵוִי אִינּוּן.
Traduction
Si la vache a frappé un bœuf, etc.'', dit la Mishna (152)L'édition de Venise commence ici à tort le 2.. R. Aboun b. Cahanat demanda devant R. Imi: Est-ce en raison du doute si l’avortement a eu lieu avant ou après le coup, que la 1re moitié est due sur la vache qui a frappé? Si donc il y avait certitude sur l’antériorité du coup, réclamerait-on à chacun des 2 maîtres la moitié du paiement, outre la part du propriétaire des petits? Or, dira-t-on que si un animal appartenant pour le pied à une personne et en propriété totale à une autre, le premier paiera une moitié du dommage au demandeur égale à la part du propriétaire? (De même ici, pourquoi le propriétaire est-il astreint à une part)? On peut expliquer, répond R. Imi, qu’il s’agit de l’animal debout (153)Le Pné-Mosché corrige mouad et 'omed (lettres interverties)., autrement dit: si l’on a vendu le pied, ou la moitié du pied, ou le second pied, ou 1/4 de l’entier, cette cession est valable, et l’acquéreur partiel est légitimement responsable d’une part des dommages. R. Simon b. Lakish ajoute: tous ces enseignements émanent de l’école de Levi (et n’ont pas d’autorité en fait).
Pnei Moshe non traduit
מפני שהוא ספק. טעמא דיש כאן ספק שמא עד שלא נגחה ילדה ולא הוה ולד בהדה כי נגחה ולפיכך הוא גובה מן הפרה תחלה דהיא ודאי נגחה ואח''כ חוזר בעל הפרה על בעל הולד שיעלה לו חלקו:
הא אילו וודאי. אבל אם היינו יודעין בודאי שמשנגחה ילדה והיא וולדה נגחו:
זה נותן מחצה וכו'. גובה מכל א' מחצית חלקו ומשלם בעל הוולדות חלקו כמו בעל הפרה בתמיה:
כך אני אומר רגלה וכו'. בהמה של שנים ואין לאחד מהן חלק בה אלא רגלה בלבד וכולה של האדם אחר והזיקה וכי כך אנו אומרים שזה יתן מחצה להנזק מפני חלק הרגל שהיא שלו כמו שזה נותן מפני חלק כולה שהיא שלו וה''נ אמאי ישלם בעל הולד כמו בעל הפרה:
א''ל במועד היא מתניתא. לשון מועד אי אפשר ליישב כאן דודאי מתני' בתם מיירי ומאן דמפרש במועד לא ידע לפרש מתני' והיאך נשאו לבו לפרש דישרים הנעלמים ממנו ומדכוותיה ונ''ל שנתחלפו האותיות בהעתקה וכך צ''ל א''ל בעומד היא מתניתא וכלומר שהשיב לו ר' אימי מה אתה מתמה בזה כך אני אומר רגלה של אדם אחד וכו' ודאי דאשכחן הכי ובאוקמתא דהאי ברייתא דלקמיה:
רגלה מכור לך. האומר לחבירו רגלה של בהמה זו מכורה לך:
מכר חצייה. חצייה של בהמה מכורה היא ויש להלוקח החצייה ולהמוכר חצייה ולפיכך אם חזר ואמר רגלה שנייה מכור לך מכר לו חצי חצייה של הבהמה והשתא נוכל להעמיד האי דינא שפיר רגלה של אדם א' וכו' שאם אמר לו רגלה מכורה לך הרי יש לו חלק בה כמו המוכר ואם הזיקה זה נותן מחצה וזה נותן מחצה דשותפין הן ובמתני' נמי דהוי כמו שותף בהנזק מחמת הולד שלו והיא וולדה נגחו ולדבריך שאתה בעצמך מדמה דין דמתני' לרגלה של אדם א' וכו' לא קשיא נמי הקושיא שלך:
כל אלין שמועתא דלוי אינון. כל אילו הברייתות ודומיהן בתנא דבי לוי הן ולא סמכינן עלה דהאי ברייתא דכל ברייתא דלא נשנית בתוספתא דבי ר' חייא ור' הושעי' לאו דסמכא היא ולא מקשינן בבי מדרשא:
Baba Kama
Daf 24a
משנה: 24a הַקַּדָּר שֶׁהִכְנִיס קְּדֵירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וְשִׁבְּרָתָן בֶּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר וְאִם הוּזְּקָה בָהֶן בַּעַל הַקְּדֵירוֹת חַייָב וְאִם הַכְנִיס בִּרְשׁוּת בַּעַל הֶחָצֵר חַייָב.
Traduction
Si un potier met ses pots dans la cour d’un individu sans sa permission et que l’animal de cet individu les brise, ce dernier est acquitté; mais si l’animal est blessé par les pots, le potier doit payer le dommage. Si le potier a mis ses pots avec la permission du propriétaire, le propriétaire doit payer le dommage provenant des pots brisés.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואם הכניס ברשות. ושברתן בהמתו של בה''ב חייב בנזקו מפני דכל ברשות בעל החצר קבל עליו שמירת הקדירות אבל בעל הקדרות לא קיבל עליו שמירת בהמתו של בה''ב אם הכניס ברשות:
משנה: הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וַאֲכָלָתָן בֶּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר וְאִם הוּזְּקָה בָהֶן בַּעַל הַפֵּירוֹת חַייָב וְאִם הַכְנִיס בִּרְשׁוּת בַּעַל הֶחָצֵר חַייָב.
Traduction
Si un homme met dans la cour d’un individu sans sa permission des fruits que l’animal mange, le propriétaire est acquitté; mais si l’animal est blessé par les objets, l’homme doit payer les dommages. Si l’homme a placé ces objets avec la permission du propriétaire, celui-ci doit payer le dommage des objets.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואם הוזקה בהן בעל הפירות חייב. ודוקא שהוחלקה ונכשלה בהן אבל אם אכלה בהן עד שמתה פטור בעל הפירות דהוה לה שלא תאכל:
משנה: הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁנְּשָׁכוֹ כַלְבּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר. נָגַח הוּא שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת חַייָב. נָפַל לְבוֹרוֹ וְהִבְאִישׁ מֵימָיו חַייָב. הָיָה אָבִיו אוֹ בְנוֹ לְתוֹכוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת בַּעַל הֶחָצֵר חַייָב. רִבִּי אוֹמֵר בְּכוּלָּן עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לִשְׁמוֹר.
Traduction
Si un homme a fait entrer dans la cour d’un individu, sans sa permission, son bœuf, qui y est tué par le bœuf du propriétaire, ou mordu par son chien, le propriétaire est acquitté. Si le bœuf introduit dans la cour tue celui du propriétaire, le dommage est dû; si ce bœuf est tombé dans le puits du propriétaire et a corrompu son eau, le propriétaire du bœuf paiera le dommage; si, en tombant dans le puits, il a tué le père ou le fils du propriétaire, le défendeur doit payer le Kofer. Si l’homme autorisé par le propriétaire de la cour a fait entrer son bœuf, qui a été tué ou mordu par l’animal du propriétaire de la cour, celui-ci paiera le dommage. Rabbi dit dans tous les cas, si les objets introduits dans la cour sont endommagés, le propriétaire de la cour n’est condamné à payer le dommage que s’il s’est chargé de les garder (154)La simple permission n'implique pas l'obligation de garder les objets..
Pnei Moshe non traduit
מתני' או שנשכו כלבו של בעה''ב. אע''ג דיותר שכיח הוא מנגיחת השור אפ''ה בעה''ב פטור דלא הוה לי' למינטר כלבו מכיון שזה הכניס שלא ברשות:
היה אביו או בנו. של בעה''ב בתוכו והה''ד לשאר אנשים אלא אורחא דמילתא נקט:
משלם את הכופר. ומפרש לה בבבלי כגון שהיה מועד להפיל עצמו בבור על בני אדם מחמת דחזא ירקא שרואה עשב על פי הבור ובא לאכול ונופל והאידנא נמי דחזא ירקא ונפל לבור על האדם והרגו וממיתה פטור הוא שאינו מתכוין אבל בכופר מחייב כדאמרינן לעיל דאם כופר לרבות שלא בכוונה:
רבי אומר עד שיקבל עליו לשמור. והלכה כרבי והילכך אם לא קיבל עליו בעה''ב פטור דהא לא קביל עליה נטירתא וכן המכניס אם שורו הוא נגח לשל בעה''ב נמי פטור שהרי ברשות הכניס:
הלכה: הַקַּדָּר שֶׁהִנִּיחַ קְּדֵירוֹתָיו כול'. הִכְנִיס קְּדֵירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל בַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר וְשִׁבְּרָן פָּטוּר. הוּזַּק בָּהֶן פָּטוּר. הָדָא אָֽמְרָה. הַקֶּרֶן פְּטוּרָה בֶחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן.
Traduction
Si un potier met ses pots dans la cour de quelqu’un sans sa permission, puis un bœuf vient d’ailleurs et les brise, le maître du bœuf est dispensé de payer ce dommage (155)Tossefta, ch. 5.; et s’il s’est blessé aux tessons, le même est aussi dispensé de payer. Cela prouve que la cause primordiale du dommage n’entraîne pas de responsabilité dans une cour (non publique) qui n’est à aucun des deux, ni au demandeur, ni au défendeur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הכניס קדרותיו וכו'. תוספתא פ''ה:
ובא השור ממקום אחר. שלא ברשות ושברן פטור בעל השור וכדמפרש לקמיה הדא אמרה הקרן פטורה וכו' דס''ל להאי תנא דחיובא דקרן בר''ה היא שלשניהם יש רשות ומכ''ש בחצר הניזק אבל בחצר שאינה של שניהן מי נתן לו רשות להכניס כליו לשם:
הוזק בהן פטור. ובתוספתא גריס חייב וגי' דהכא נכונה היא דהא לשור ג''כ אין רשות:
הלכה: הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת כול'. הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר וַאֲכָלָן פָּטוּר. הוּזַּק בָּהֶן פָּטוּר. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁהַשֵּׁן פְּטוּרָה בֶחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשׁנֵיהֶן.
Traduction
De même, si l’on met dans la cour d’autrui sans sa permission des fruits, qu’un bœuf venant d’ailleurs mange, son maître est dispensé de les payer, comme il l’est si l’on s’est blessé à ces objets. Ceci prouve que les dégâts de la dent ne sont pas payés s’ils arrivent dans une cour qui n’est à aucun des deux.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הכניס פירותיו וכו'. תוספתא שם:
הדא אמרה שהשן פטורה בחצר שאינה של שניהן. דאיכא למ''ד בפ''ק הל' ב' דחצר שאינה של שניהן חייבת בשן והכא דקתני ואכלן פטור כמ''ד דהתם דחצר ניזק הוא דחייבת בשן אבל שאינה של שניהן כר''ה דמיא לגבי שן:
הלכה: הִכְנִיס שׁוֹר לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת כול'. הִכְנִיס שׁוֹר לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר. נַגַח נָגַף נָשַׁךְ רָבַץ בָּעַט מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל חַייָב. עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְעַל הַנְּשִׁיכָה וְעַל הָֽרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה וְעַל הַדְּחִייָה תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִייָה.
Traduction
Si quelqu’un a fait entrer un bœuf dans la cour d’autrui sans sa permission, puis un autre bœuf vient qui heurte le 1er,pousse, mord, se couche (156)De façon à écraser des objets. Tossefta, 1, fin., ou rue, le maître devra payer le dommage entier (157)Son cas ressemble à celui qui a mis des fruits chez autrui. survenu chez le demandeur. Selon les autres sages, le dégât entier est dû pour les dégâts de la dent ou du pied (158)V. ci-dessus, 1, 2 fin.; mais pour avoir heurté, ou frappé, ou mordu, ou s’être couché en nuisant, ou avoir rué, ou poussé, le maître d’un bœuf tam paiera la moitié du dommage, et le maître du muad le paiera entier, du meilleur de ses biens.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הכניס שור וכו' שלא ברשות ובא שור ממקום אחר נגח וכו' משלם נזק שלם. כך כתוב בתוספתא וא''א להעמידה דאם שלא ברשות ליכא למ''ד דמשלם קרן נ''ש ונראה בעיני דט''ס הוא וצריך להיות ברשות ואגב שיטפא דהני ברייתות דאיתא התם והובאו כאן לעיל דשם הגי' נכונה שלא ברשות נדפס ה''נ בטעות כן והכניס ברשות היינו טעמא דר''מ ס''ל כר' טרפון דאמר קרן ברשות הניזק נזק שלם משלם וכן קאמר ר''מ התם לעיל מהאי ברייתא והכי איתא בתוספתא סוף פ''ק בהדיא לר''מ:
על השן ועל הרגל. הוא דחייב נזק שלם דכיון שהכניס פירות ברשות חצר הניזק אבל בקרן ותולדותיו אין חילוק דבחצר הניזק ג''כ תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם כמו בר''ה:
רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרִבִּי. רַב זְעִירָא אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הַכֹּל מוֹדִין בַּבַּיִת שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ. הִכָּנֵס וַאֲנִי מְשַׁמְּרוֹ. הַכֹּל מוֹדִין בַּשָּׂדֶה שֶׁאוֹמֵר לוֹ. הַכְנִיסֵהוּ וְשׁוֹמְרֵהוּ. מַה פְלִיגִין. בֶּחָצֵר. רִבִּי אוֹמֵר. חָצֵר כְּשָׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חָצֵר כַּבַּיִת. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. גְּדִישִׁים בַּשָּׂדֶה כְכֵלִים בַּבַּיִת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בָּהִיא דְאִית לָהּ מִסְגָּר.
Traduction
– R. Juda dit, au nom de Samuel: l’avis de Rabbi sert de règle (même pour le bœuf introduit avec permission, le propriétaire de la cour n’est tenu de payer le dégât que s’il a assumé de surveiller le bœuf). R. Jérémie dit: selon l’avis unanime de tous, si (contre l’ordinaire) un propriétaire a permis de faire entrer un animal dans la maison où il y avait des fruits, en disant qu’il se charge de le surveiller, le propriétaire serait responsable des fruits (déposés sur sa garantie); de même si l’animal a été confié au champ de quelqu’un, qui a permis de le faire entrer, pourvu que le maître de l’animal surveille, le propriétaire n’est pas responsable des dégâts. Seulement il y a divergence au sujet de l’animal introduit dans une cour: selon Rabbi, celle-ci équivaut au champ (que le propriétaire ne surveille pas, et il n’est pas responsable); selon les sages, elle équivaut à la maison (que son propriétaire surveille avec soin). N’est-il pas dit plus loin (6, 3): ''Si un individu met son blé dans le champ d’autrui sans permission etc.'', les gerbes jouent au champ le rôle des vases à la maison? (Pourtant les animaux sont libres au champ, non comme les vases de la maison)? On peut supposer, répond R. Yossé b. R. Aboun, que le blé est enclos dans une haie.
Pnei Moshe non traduit
הלכה כרבי. דאע''פ שהכניס ברשות אין בעל חצר מתחייב בנזקיו עד שיקבל עליו לשמור:
הכל מודין בבית. שאין דרך הבהמה להכניס לבית ולאכול פירות והכנס ואשמור קאמר ליה וזה ג''כ סמך עליו דע''מ כן נתן לו רשות להכניסן שיהיו משומרין שם:
בשדה. שדרך בהמות להלך שם ומסתמא לא קיבל עליו להיות משגיח תמיד עליהן והכנס ותשמרהו קאמר ליה ואפילו חכמים מודים שעד שיקבל עליו בפירוש לשמור:
מה פליגין. כי פליגי בחצר דמר סבירא ליה חצר כשדה שדרך החצר ג''כ להיות הבהמות מהלכין שם ומסתמא לא קיבל עליו טרחא זו שיהא יושב ומשמר פירותיו וחכמים ס''ל חצר כבית דלא שכיחי כ''כ בהמות בחצר ומסתמא נתרצה בשמירתן וזה ג''כ סמך עליו וכמאן דאמר ליה עייל ואנטר לך:
תמן תנינן. והא תנינן תמן בפ' דלקמן הל' ג':
המגדיש בשדה חבירו וכו'. וקתני התם בסיפא אם הגדיש ברשות בעל השדה ואכלתו בהמתו של בעל השדה חייב ולא פליג רבי:
גדישים בשדה ככלים בבית. בתמיה הא בשדה דרכן של בהמתן שם תמיד ואמאי מודה רבי התם וכי דין גדיש בשדה כמו כלים בבית:
תיפתר בהאי דאית ליה מסגר. בגדיש שיש בו מנעול להסגיר והוי כפירות וכלים בבית שסמך זה דעתו שלא תכנס בהמתו לשם ועייל ואנטר לך קאמר ליה ולפיכך בעל השדה חייב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source